פסק-דין בתיק ת"א 4762-02-09

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

מבוא

בפניי מתבררות שתי תביעות כספיות אשר אוחדו: בת.א 4762-02-09 עותרות שלוש החברות: נבשר השקעות בע"מ (להלן:"התובעת 1"), מ.ש.ר השקעות בע"מ וב.ה.א.מ נכסים חיפה בע"מ (להלן ביחד:"התובעות") לסעד כספי ולצו פינוי נכס והשבת המצב לקדמותו מאת החברה Construction Corporation Ltd China Civil Engineering (להלן:"הנתבעת").

בת.א 13487-05-09 עתרה הנתבעת בתביעה נגדית לסעד כספי כנגד התובעת 1 ומר משה שפרן. 

התובעות הינן חברות בע"מ המאוגדות כדין בישראל ובמועד הרלוונטי לתביעה, בעלות הזכויות בנכס מקרקעין המצוי ברח' מקלף 5 (בצ'ק פוסט) בחיפה (להלן:"הנכס"). מדובר במבנה בשטח של כ- 1,200 מ"ר.

הנתבעת, חברה זרה הרשומה בישראל הינה חברת בנייה שהוקמה בשנת 1979 כחברת בת של חברת הרכבות הממשלתית של הרפובליקה העממית הסינית ועיקר עיסוקה בעבודות הנדסה אזרחית ותשתיות ברחבי העולם. לטענתה, החל משנת 2006 שימשה כקבלן הכרייה בפרויקט "מנהרות הכרמל" כלפי הקבלן המבצע, שהיא שותפות בין החברות סולל בונה בע"מ לבין אשטרום חברה להנדסה.

בעקבות חיפושיה של הנתבעת מבנה בו תוכל לשכן את הפועלים המובאים על ידה מסין לשם ביצוע העבודות במנהרת הכרמל, נחתם ביום 22/2/2007 בין התובעות לנתבעת חוזה שכירות (להלן:"חוזה השכירות").

בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים בתקופת השכירות ועם סיומה, הוגשו התובענות דנן.

בפניי התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו: מר יוסף אגבריה, מהנדס אזרחי ומי שערך חוות דעת מומחה מטעם התובעות בגין הנזקים הנטענים (להלן:"המומחה"); מר משה שפרן, מנהל  התובעות 1 ו-2; מר ג'יאנג אמין, עובד בנתבעת ומכהן כמנהל המסחרי שלה ועו"ד אייל הראל אשר משמש כיועצה המשפטי של הנתבעת החל מחודש 9/2007. הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.

טענות התובעות בתמצית

לטענת התובעות, בהתאם לחוזה השכירות הושכר הנכס לנתבעת לתקופה של 21 חודשים החל מיום 1/4/2007 ועד 31/12/2008 בדמי שכירות חודשיים של 25,168 ש"ח בצירוף מע"מ שישולמו כל חודשיים מראש.

התובעות טוענות כי הנתבעת הפרה את חוזה השכירות עימן וכי הנתבעת לא פינתה את הנכס במועד. לפי חוזה השכירות מועד הפינוי חל ביום 31/12/2008. בלית ברירה ולאחר שהבינו התובעות כי אין בדעתה של הנתבעת לפנות את הנכס, נתנו הסכמתן להארכת תקופת השכירות עד ליום 31/3/2009 וזאת בכפוף לעמידתה בהוראות חוזה השכירות. בין הוראות אלו נדרשה הנתבעת להמציא ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח מבנה, לתקן נזקים, לשלם דמי שכירות עד לחודש 12/2008, ולהפקיד מראש עבור 2 חודשי שכירות קדימה. לטענת התובעות, הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא פינתה את הנכס כדין.

התובעות מצרפות חוו"ד מומחה לפיה הוצאות תיקון הליקויים שנגרמו למבנה על ידי הנתבעת וההוצאות שיידרשו לשם החזרת המצב לקדמותו נאמדו בסך של 225,698 ש"ח.

התובעות מוסיפות וטוענות כי הנתבעת חייבת בתשלום דמי שכירות בגין חודש 12/2008 בסך של 29,069 ש"ח כאשר כפועל יוצא מאי תשלום כאמור, הרי שהנתבעת הפרה חובתה להפקדת בטוחה לשני חודשי שכירות מראש. כמו כן, לנתבעת חוב בגין שימוש בנכס מחודש 1/2009 ואילך המסתכם בסך של 277,000 ש"ח  בצירוף מע"מ.

בידי התובעות סך של 58,138 ש"ח שווה ערך לשני חודשי שכירות אשר הינו סכום שהופקד בידי התובעות כבטוחה בעת כניסת ההסכם לתוקף. בכתב תביעתן מודיעות התובעות כי סכום זה יקוזז כנגד חלק מחובה של הנתבעת (התובעות מבהירות כי אין המדובר בערבות הבנקאית, אותה הנתבעת לא הפקידה).

התובעות מתנגדות לטענת הקיזוז של הנתבעת בעניין הוצאות בגין דרישות כיבוי אש, אשר נוצרו בעקבות שיכונם של 160 עובדים בנכס מה שהעלה את הצורך בהתקנת דלתות אש ומילוט מתאימות ונוצרה דרישה למערכת כיבוי אש אוטומטית ללוח חשמל חדש. כך גם דין התביעה הנגדית להדחות.

טענות הנתבעת בתמצית

הנתבעת מתנגדת לטענות התובעות. לדידה, מטרת השכירות היא לאפשר מגורים לעובדי הנתבעת בנכס כאשר לפי מצגי התובעת 1 המטרה הזו היתה כשרה וחוקית וללא שנדרשו פעולות מיוחדות לכך. הנתבעת טוענת כי באחריותן של הנתבעות היה למסור לנתבעת את הנכס כאשר הוא מתאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו ותכונותיו למטרת שכירות. אחריות בה לא עמדו התובעות. בסמוך לכניסת עובדי הנתבעת לנכס התברר לנתבעת שהמושכר איננו כשיר ומורשה לשמש למטרת השכירות. בכך הפרו התובעות את חוזה השכירות הפרה יסודית.

הנתבעת מעידה על עצמה כי הינה חברה שנטלה על עצמה אחריות לבצע פרויקט תשתיות יוקרתי במדינת חוץ אשר לשווקיה היא מנסה לחדור ומסתכנת בחוסר יכולת לבצע את אחת ממנהרות הכרמל מחמת שאין לה מקום חוקי לשכן בו את עובדיה. כמו כן, החברה הינה "שגרירה" של הממשלה הסינית ולא היתה לה כל כוונה לעשות שימוש בלתי חוקי בנכס.